השיכור קם
חלק ב'

"הצחקת אותי", הוא צועק לאלוהים, מביט למעלה וגשם יורד על
פניו,
"כל מה שאני עובר עכשיו, אתה רוצה להגיד לי, זה מבחן? אני
מוכן להיכשל מראש.
למה לא שאלת אותי עוד שנולדתי? היינו חוסכים הרבה זמן!", הוא
צועק. אחרי שניה מתקפל מכאבי בטן.
שוב הרעב, האולקוס והצורך לשתות. כבר אין כסף, כבר אין חברים,
כבר אין כוח לחיות. יללות חתול קוטעות את כאביו וכולו מרוכז
לכיוון הקול, מתבוסס בשיחים, מוציא גור חתלתולים רטוב ומילל.
"אל תדאג מחמדי, אני כבר מטפל בך" ומכניס אותו מתחת לחולצה. אם
נאוה הייתה רואה אותך, ודאי הייתה מלטפת כמו שרק נאווה יודעת.
ורועי היה אומר "חתול חתול" בתימהון. חלב, חייבים חלב.
הוא מוטרד, רץ למכולת הסגורה, מחפש באשפה... והופ... ארנק
שחור! הוא מלטף את העור השחור, לא מאמין, נראה חדש. פותח
בעדינות והנה שטרות מזומנים, הרבה, מה זה? הוא מסתכל לצדדים
מבוהל.
החתול שותק, מביט אף הוא. הוא ממהר והולך לפינה, פנס צדדי
נותן לו פס אור, זה כל מה שהוא צריך. לספור... אלף, אלפיים
וחמישים שקלים חדשים! זהו, יש לי התחלה. השיכור קם. מה עכשיו?
חלב, הוא נזכר, הולך לקיוסק, קונה וקונה, חלב, סיגריות, עיתון
ובירה קרה, צ'יפס, הכל טוב.
בית מלון לחודש, חליפה חדשה, הוא יתחיל מחדש ויוכל לקנות
לנאוה ספר על חיות, גדול, כמו שביקשה ולרועי אופניים. אולי
יפייס את גרושתו במתנה צנועה.
הזמן רץ וגם הוא ירוץ, והוא יצליח הפעם. הוא קם והוא לא ישן
יותר. הוא ידע, רק אודי, חבר הילדות שלו, יוכל לעזור לו עכשיו.
איש הבורסה שיודע לשחק בכסף... ייקח אלפיים ויחזיר לו עשר.
ובאמת, במסירות רבה, טיפל בו אודי בביתו, עד שעברו כאבי
הגמילה.
רחץ אותו, צחק לו בפנים כל פעם שביקש את המשקה ושמר לו על
החתלתול. חודש אחרי, מצוחצח ויפה, מלווה אישה מבושמת ומושכת
לאוטו, נפרד ממנה, מנשק ברכות את שפתיה וסוגר את הדלת.
"היא אוהבת אותי", חשב לעצמו מחייך. חזר למשרד החדש, "יועץ
פיננסי", תמיד זה היה המקצוע שלו, אך כשהתחיל לדבר עם הלקוחות
שתוי, ברחו כולם והמשרד נסגר.
ברור שלא אוכל לצאת בדרך הרגילה כמו שחלמתי, חשב לעצמו, אלא רק
חבר טוב,
כמו אודי הוציא אותי בסוף מהצרות. וגם החבר "הנדיר" שכבר
האמנתי שעזב - "המזל"
- ביקר אותי והביא לי "חתלתול" להתחיל אתו. צחק והביט בחתלתול.
"כסף" הוא קרא לו.
ואיך שהוא יוצא לו לאוויר הלילה, רואה שיכור יישן על ספסל לח.

עוד "שיכור ישן". עוד שכמותי חשב לעצמו, ומיהר לביצוע
תוכניתו.
התקרב כולו נרגש, מניח על בירכיו גור חתלתולים חיוכים ופנים
מאירות.
ולוחש לאוזנו של האיש, עיניו פתוחות, מביטות למעלה לשמיים, בלי
הבעה, והוא לא מזיז עפעף ...
"אם תשמע חתול בוכה, כדאי לך לעזור לו, כי זה יכול להיות המזל
שלך". והשיכור קם.

סוף