31.10.2001
ריח הברוש בשיערך
לקח אותנו למקומות חדשים
שלא הכרנו קודם.
ואת שונאת את ריח המים בביתי נזכרתי,
כשליקקתי את חלקו התחתון של
שדך השמאלי.
"תגעי", אמרת,
ואני הקשבתי.
בחדר המדרגות, בחושך
של הקומה השלישית,
נפתחה הדלת לאט,
וסבתא קטנה שעוד לא
ראתה שומדבר
מלמלה לעצמה שברי מילים
שלא קלטתי.
"תראי", אמרת,
ואני הסתכלתי.
עיתון הבוקר כבר
נחת על הרצפה.
בעיניים ריקות בהית בעיתון
שנעלם לתוך ידיה של
הסבתא המוזרה.
"תגעי", אמרת,
וריח המים לא הפסיק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.