50 אחוז מהאותיות שלי נבלעות
ההברות שאני מוציא מפי בכלל לא נשמעות
אבל את הבגרות בלשון אני עברתי
ולא שהעתקתי רק הענקתי
טובה מינית לבוחנת חרמנית
היא שכבה אני ליקקתי
היא צרחה אני שתקתי
העיקר שסיפקתי את הצורך של משרד החינוך
למשוך לי בתנוך
בראש שלי יש כור היתוך וכשאני עומד הפוך
אז הכל נשפך החוצה וזורם
מילים מתחילות לרוץ אני רודף אחריהן וגם תופס
מעתיק אותן לדף ביד רועדת מפרכס
נכנס לטראנס אני כמו מלך שיושב לו על הכס
שולף עוד כמה חרוזים ישר מהשרביט
שר המשקאות מוזג לי בירה מחבית
ותזמורת החצר מסדרת  לי ת'ביט
פשוטי העם עוברים לא יכולים לא להביט
בארמון המפואר שהרכבתי ממילים
במפלים שמקיפים אותו ומתיזים צלילים
וכל מי שנרטב נתקף דחף בלתי נשלט לרקוד
כן אני מודה אני פיצחתי את הקוד
עכשיו הגיע הזמן לזכות בקצת כבוד

כן זה שיר ראפ אופייני וקיקיוני אני יודע
אין מה לעשות אני רוצה להשתעשע
לשחק קצת בדמיון החולני להשתגע
לשפוך שטויות בכמויות עד שאהיה שבע
ונכון זה קצת מזעזע
אבל יש לי את הקצב
מסתכל מהחלון ומקנא בעשב שמגדל לו השכן
הוא תמיד כזה ירוק שבא לי לעשן
ולצחוק ללא שליטה מיבול של שנת שמיטה
להסניף גם קמח לקסס זרעי חיטה
פלשבק לגיל 16 אני יושב לי בכיתה  
מעתיק משפטים סתומים שנכתבו על לוח
אבק של גיר לבן נישא אלי ברוח
נוחת ישר בתוך אפי פתאום אנ'לא רואה ברור
בום נגמר הפלשבק משאיר אותי עם פה פעור
עכשיו אני מבין ממתי אני מכור
השתתפתי בניסוי בגלל זה אני הזוי
כל מה שאני עושה נחשב בעיניכם בזוי
אבל אני עשוי עוד להפתיע ולהפגין שנינות
שתספק לכל מורה להבעה ת'חרמנות

אז כל פשוטי העם בואו שבו לי על הכתר
אתם יכולים לחתור תחתי ולדבר עלי בסתר
אבל הגיליוטינה שלי מושחזת ואני צמא לדם
אם הביקורת היא מופרזת אני חותך ת'בן אדם
סתם
אני חותך אותו רק אם הוא מטומטם
ועל קברו אני לא שוכח להטביע ת'חותם
כי כולם צריכים לדעת כשאני שואל אותם
מי זה פה יושב לו לבדו על כס מלכות
משמיד את הנחות ומהלל את האיכות
100 אחוז של מיץ חרוזים טרי סחוט
למחשבה שלי יש חוט ארוך ארוך ללא קצה
אפשר לתפור איתו את הגבולות שאני חוצה
את החורים שאני עושה באוזניים של אויביי
אל תנסו אותי אנ'לא שולט בעצביי
יש לי יותר פניני זהב מלשליט דובאי
אני מחלק אותם חינם חינם להמונים
ללא משוא פנים אני עוזר למסכנים
שמחכים אלפי שנים שיבוא להם גואל
אז הנה אני באתי מי אני אתה שואל?
תן כבוד למלך של הראפ בישראל!