כבול באזיקי אשמה,
נסתר בין נבכי השנאה,
בסורגים של כעס ואכזבה,
והכאב שלעולם אינו נרפא.
מחפש את מפתח האור,
שנזרק לים השחור,
נאכל בידי כרישי הייאוש והפחד,
אשר מתקיימים בזכות הבדידות הרווחת.
ועכשיו מסתכל,
אולי יש מוצא אחר,
אך החבל תלוי והכל כבר מוכן,
האם אוכל לומר לא לשקט המושלם? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.