זה היה ברור, והאמון הזה ארור
התחושה שזה ילך, שכבר עשיתי ת'ניתור
אבל זה בא בהפוכה, מכה מתחת לחגורה
במיוחד כשת'ה אומר לעצמך שהיא באמת בשבילך
כשת'ה באמת אוהב אותה ולא מחזיק מעמד
מחכה לעוד רגע שתהיה איתה לבד
מחכה לעוד רגע שתראה אותה שוב
כי כשאתה איתה אתה שמח ובלעדיה רק עצוב
איך היא חודרת אל הלב, מוחקת כל כאב
פשוט לא יכול, להגיד מה באמת אני חושב
זה בעיה זה לא פשוט, אתה מפחד לעשות טעות
שוב כמו שהיה היה היה היה ושהיה יותר מדי...
מבטיח שאני אבצע, אבל שוכח לציין מתי
דיי כבר, אומר, שר, חושב אולי מחר
אולי מחר זה יישתנה אני אהיה מאושר, סוף
סוף פסוק אני מחוק מחליט בלי לדעת
הולך הכל או כלום, היום זה ככה את יודעת..

ושוב מרגיש כאב עמוק ושוב מפחד
ושוב מאבד ת'ראש לא מתמודד
שוב חושב שזה יצליח שוב חושב חיובי
ושוב מבין שבעולם הזה לא משתלם להיות אמיתי

ולא רוצה לחשוב הלאה, למה מה אני נביא?
למה מה הכל שווה אם רק כשלונות אני מביא
אם רק סיפורים אני ממציא לא מאמין כבר לעצמי
רק יושב חושב יושב חושב ונהיה יותר עצבני
ממה שכבר אפשר וכבר אי אפשר להבין
אם אני מדבר מהלב או סתם בשביל הדאווין
אז תביני נשמה לאהוב אפשר גם במבטים
כי כשמדובר באהבה אני לא משקר בחיים
אומר הכל, וכמו תמיד באים עם זה הסיכונים
שמתנפצים לי בפנים, מתנפץ כבר מבפנים
זה לא חדש שאנשים נוטים להיות מזויפים
ואני נשאר אני נוטה להיות  אמיתי
לא צריך למצוא מזל רע כי הוא כבר בא איתי