היא הלכה למראה.
פשטה את החולצה והסתכלה טוב, טוב במה שמורקם לה באמצע הבטן.
"אני לא יכולה להסתכל על עצמי."
היא התחילה לדפוק עם אגרופי הידיים על הבטן, חיכתה שיתחיל לדמם
ואולי כך זה יעלם.
"זה חייב, חייב להעלם."
היא נשכבה על השטיח. היא קיפלה את רגלייה לבטן והתחילה לבכות.
היא חשבה על כל התקופה שהיתה לה.
'כבר חודשיים שאני לא חותכת. אני לא אהרוס את זה עכשיו', היא
חשבה.
היה נמאס לה מהמשפחה, מהחברים המזוייפים, מהשמוק ששבר לה את
הלב.
'אני חייבת עזרה. אני חייבת פסיכולוגית. למה הם לא מקשיבים
לי?!'
הטלפון צלצל.
היא לא ענתה.
הוא צלצל, וצלצל.
"די!"
ההורים שלה כבר היו מיואשים. לא הרגישו צורך לדפוק בדלת. לבדוק
מה קורה. הם ידעו שזה עוד אחת מהתפרצויות העצבים.
הטלפון שוב פעם צלצל.
היא לא ענתה.
היא קיבלה הודעה - "שירה, בבקשה תעני לי. אני דואגת."
"את לא דואגת לי! תסתמי!"
זאת היתה בת דודתה שדיברה איתה לפני עשר דקות ונטשה אותה באמצע
השיחה לאחר צעקות.
היא הדליקה את המערכת ושמה את השיר שלה.
היא התחילה לעשות תנועות של ציפור. דילגה על המיטה. בכל החדר.
"...אולי היום, הדם יפסיק לזרום...והיא תעוף מכאן לאן שרק
תרצה, לאן שרק תרצה!"
היא התבוננה בתקרה, והרגישה דמעות זולגות.
היא מחתה אותם באגרסיביות, והתחילה לצחוק.
צחוק מתגלגל.
הטלפון לא הפסיק לצלצל.

פתאום היא שמעה דפיקות בדלת.
היא הנמיכה את המוזיקה ושמעה, "שירה? שירה, זאת אני. תפתחי לי
בבקשה."
זה לא היה אחד מההורים שלה, זאת היתה היא. היא לא ציפתה לה.
היא פתחה לה את הדלת.
"שירה, מה קורה איתך? קיבלתי טלפונים משתי בנות דודות שלך.
מודאגות."
היא סגרה את הדלת ונכנסה לחדר.
"ספרי לי מה קרה?"
היא נחנקה מהדמעות וצעקה שנמאס לה להיות במצב הזה.
"אני רוצה פסיכולוגית, לעזאזל! למה אף אחד לא מקשיב לי בבית
המזויין הזה?!"
"בואי איתי החוצה. קחי סיגריה ונשב לדבר."
"אני לא יוצאת מפה."
"בואי כבר!"

היא פתחה את הדלת והלכה בזריזות לדלת הכניסה ולא פזלה לכיוון
הסלון, שם ישבו הוריה.

הן התיישבו על הספסל.
"עכשיו. ספרי לי, מה קרה?"
"נשברתי. החזקתי יותר מדיי בבטן, וזה פשוט יצא."
היא הדליקה את הסיגריה וניגבה את פניה.
"פסיכולוגית? זה מה שאת רוצה?"
"כן."
"אז אני אדבר עם אמא שלך. אל תדאגי!"
היא התחילה לבכות שוב.
לאחר כמה שעות היא חזרה לחדרה וראתה הודעה.
מי היה מאמין שמכל החברים שלה, דווקא היא תעזור לה?

היא התקשרה אליה והן דיברו שעות.
היא נרגעה.
והיא קיבלה פסיכולוגית.