טם טם טם,
תופים רועמים,
טם טם טם,
אנשי השועל מתקרבים.

אנשי השועל, אש בעיניהם,
קרבים אל הכפר וחניתותיהם בידיהם.
אנשי השועל, אין להוסיף
באו להרוג לאבד ולהכחיד.

ילד קטן מתבונן,
את מותו הוא רואה,
הוא לא מפחד, הוא מצפה.

זעקות התעלמו,
ועיצרו חששות,
גיבורי השועל,
אזניהם רגישות.

לא יוכלו לבוא,
בקהל עם ואוייב,
מנוחה אין להם,
ומעיינם חרב.

אנשי השועל,
מנהיג אכזר בראשם,
כבש עריץ,
קורבן חטאת ואשם.

איכה נשתוק,
ואש עיניהם מתלקחת,
חרב אל חרב ישקשקון,
ועוד אישה צורחת.

הדממה מכסה על הכל,
לא עוד אש בוערת,
הלך הכפר, למקום מנוחה סוערת.

כמי שראה את הכל,
והכל הביט בו בעיניים כלות,
תיקון עולם ודרכים עקלקלות,
לא ישוב דבר למקומו,
והאבנים יאמרו שירה,
לאנשי השועל, בעלי השררה.