חווה ושמואל בן-דויד יושבים בסלון, מחכים לבנם גיא שבא לארות
ערב, ויציג להם לראשונה את חברתו שירן.

גיא: (פותח את הדלת) אמא? אבא?
חווה: (רצה לדלת) גיאצ'וק!
גיא: אמא, זוהי חברתי שירן. שירן, זו אמא שלי, חווה.
שירן: (מחייכת) נעים להכיר. (מושיטה את ידה ללחיצת יד)
חווה: (מסתכלת על שירן במבט יבש) גיאצ'וק!
(השלושה נכנסים אל הסלון, שם יושב שמואל על הספה.)
גיא: אבא, זוהי שירן חברתי. שירן, זהו אבא שלי שמואל.
שמואל: (בהיסח דעת) ממ.
חווה: טוב! אז למה שלא כולנו נשב לנו ככה, בכיף, ואני אביא את
האוכל?
שמואל: ממ.
(חווה רצה למטבח, ובזמן שהיא נמצאת שם גיא ושירן מתיישבים
במבוכה על הכיסאות בסלון.)
חווה: (באה עם מגש) הנה לך, חמודי שלי, קצת פולקע'לה. תאכל,
תאכל.
שירן: אני צמחונית.
חווה: לא נורא, שמתי את העוף בתנור עם ירקות. תאכל, גיאצ'וק,
תאכל.
גיא: (לוקח נתח עוף) ממ, אמא, זה מעולה!
שמואל: (לוקח ביס מן העוף) ממ.
חווה: שמואל! אתה בדיאטה! אתה יודע שאסור לך לאכול הרבה שומן!
שמואל: מה?
חווה: תראה איזו בטן אתה מגדל, אלוהים.
שמואל: (מעוצבן) לפחות היא גדלה יותר טוב מהעגבניות שלך.
חווה: (מתעלמת) אז גיאצ'וק, מה עשית לאחרונה?
גיא: (בפה מלא) אס סירן ואני לוקחם קורת' בכרימינולוגיה. [שירן
ואני לוקחים קורס בכרמינולוגיה]
חווה: אני דווקא רציתי שהחברה שלך תשאר בבית ותבשל לך.
שירן: סליחה?!
חווה: (מתעלמת) אחרי הכל, זה מה שאישה צריכה לעשות, ולא לחקור
איך תמנונים עושים קקי.
שירן: אני לא חוקרת תמנונים, אני חוקרת דיונונים! וחוץ מזה שזה
מאוד חשוב, את יודעת.
חווה: (שוב מתעלמת) תחשוב על זה, גיאצ'וק - אתה חוזר הביתה,
עייף, רעב, רוצה אוכל - ומה אשתך עושה? צוללת בים כאילו אין
מחר כדי לחקור את הדונונים שלה!
שירן: אני לא אשתו, אני רק חברה שלו -
חווה: וחוץ מזה , חמודי, רק אני עושה פולקע'לה טעים כזה. אם
אני לא אלמד את מורן -
שירן: שירן.
חווה: - את מורן איך לעשות פולקע'לה, זוהי תהיה בושה וחרפה
למשפחה הזאת! (צועקת את הקטע האחרון, כולה אדומה)
חווה: (נרגעת) אז גיאצ'וק, מה התכניות לעתיד?
גיא: אתם יודעים. למצוא דירה, רהיטים.
שירן: (בחיוך רחב) כן, גיא ואני חושבים להעביר את כל הרהיטים
של סבתי, שהם ישנים ויקרים מאוד, אל הדירה החדשה.
חווה: (נחנקת) מה?! רהיטים שהם לא מאיקאה? השתגעתם?! הכל בחצי
מחיר עכשיו! מה פתאום רהיטים שחוקים, ישנים, מעופשים -
שירן: אהה, סליחה, חווה, הם לא מעופשים, הם שמורים היטב -
חווה: צואת שור!
שירן: סליחה?
חווה: בולשיט. הם ישנים ומתפרקים - איקאה הם הכי טובים!
שירן: אבל את לא ראית אותם!
חווה: אני יודעת!
שירן: אם את רק תראי אותם, את תראי כמה שהם יפים - גיא, תעזור
לי כאן!
גיא: (בשקט) שירן, אה, בואי נחליף נושא -
שירן: זהו! נמאס לי כבר מזה שאף-אחד לא מקשיב לי - ואתה
גיאצ'וק של אמא'לה - חתיכת פחדן! באיזה צד אתה? אל תענה על זה
אפילו. לא הייתי כאן שעה שלמה וכבר נמאס לי. שלום, אני הולכת.
(יוצאת מהחדר בזעם)
חווה: (מצקצקת בלשון) אוי, עוד אחת הלכה. היא דווקא נראתה לי
חמודה. עוד פולקעל'ה?

הבמה נחשכת.