א. נ. מקרוב / שלך |
וחיכית איתי כצל מלווה.
באת להיות מכתב ללבי
והמילים אבדו מלהיות.
ככותבת של מילים אחרות,
כעסת שלא לנפשי,
ואהבת כפריחת אביב ברוכה עלי,
כי סלחת שלא אהבתי חורף,
או עפרונות.
הבאתי אני שורות ארוכות,
ואיש של מבט ממאן לענות,
סידרת יפה מדפים
עם מגילות של מילים-מסכות.
24/06/06
גם עפרונות לפעמים נשרפים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|