זו אכן קלישאה, אחת הגדולות. כשהייתי קטנה זו הייתה מנטרה
קבועה, לא ברכת הגומל סטייל, אבל בהחלט חומר בלתי מתכלה
למחשבה.

"עם קצת רצון וקצת יכולת גם פיל יכול לזיין תרנגולת" -
האומנם?
כאבים חזקים מנשוא? כן, שבירת כמה מוסכמות ואולי חלק נרחב
מחוקי הספארי גם, אבל בינינו - לא יזיק לתושבי רמת גן קצת
אקשן, לא?

אני לא יודעת כמה פעמים אני צריכה לכתוב 'הלוואי' כדי לנסות
ולהבהיר עד כמה הייתי רוצה לחיות את חיי על פי הקלישאה היפייפה
הזאת...
כל כך עצוב שכדי להבין את הכוח הזה אנחנו צריכים להידחק לפינות
החיים הכי נוראיות... אחר כך נרגיש כל כך קטנים ועלובים אל מול
הכוח הזה... ביני לבין עצמי יש התלבטות נוראית - אם לאחל לכל
תושבי העולם (כולל אותי) שמשהו ישמוט להם את הקרקע מתחת
לרגליים רק כדי למצוא אותה ולזכות בגילוי המדהים של כוח הרצון
שלנו או שפשוט נשכיל ללמוד ממה שקורה מסביבנו...
אגב, מהנהלת הספארי נמסר שלתרנגולת שלום.