New Stage - Go To Main Page

אביב דותן
/
מספיק טוב

"ויקטור!", קראה המורה בקולה המעצבן, ויקטור קם לעבר שולחנה של
המורה לקחת את המבחן שלו בספרות. הוא פסע באיטיות לכיוונה,
חיוך מתרגש על פניו. הוא אחז בדף הבחינה והרים את מבטו אט אט
לעבר הכיתוב האדום והבוהק בראש המבחן.
פרצופו הושפל מיד למטה.
בזמן שעבר נפול ליד שולחני הספקתי להגניב מבט חטוף לעבר דף
הבחינה. בקושי יכולתי לפספס את צמד הספרות אשר התנוססו בראש
הדף בצבע אדום זוהר.
69.
"הייתי מת ל-69!", חשבתי לעצמי, אבל ידעתי שבמדדים של ויקטור
זה לא מספק.
ויקטור היה ילד חכם, במתמטיקה היה לו תמיד 100. אם היה מבחן
קשה ו"טריקי" הוא היה מקבל 98, הוא אפילו הרחיב פיזיקה, למרות
שכולם אמרו שזה קשה וגם במקצוע הזה הוא מצליח להרקיע שחקים
בציונים.
העפתי מבט לעבר השולחן של ויקטור.
"לא הולך לו בספרות" אמרתי להילה שישבה לידי, "רק בספרות"
הוספתי והעפתי שוב מבט לעברו של ויקטור. "אי אפשר להיות טובים
בהכל" הילה אמרה במעין קול מתנשא, אחרי הכל היא קיבלה 100
במבחן. הילה תמיד מקבלת 100 בספרות, דווקא במתמטיקה היא פחות
טובה.
בצהריים היה לנו אימון כדורסל, לקראת המשחק החשוב בערב מול
תיכון ארד בחיפה, רונן המאמן היה קצת עצבני ועשה שינויים
בהרכב, את ויקטור שבד"כ קולע 69% מהשדה הוא דווקא הושיב על
הספסל. אני במקום ויקטור הייתי מתעצבן. דווקא ויקטור הוא זה
שמשחק את המשחק הכי קבוצתי שיש, הוא אף פעם לא אגואיסט וזורק
לסל רק בשביל לצבור לעצמו נקודות. הדבר שהכי חשוב לו זה לתת
לכולם הזדמנות. בסוף האימון רונן עשה לנו שיחת סיכום. הוא
הסביר לנו כמה שהמשחק הזה חשוב. "אם תנצחו את המשחק הזה, יהיה
לנו סיכוי גדול מאוד להגיע לרבע הגמר".
כמובן שהפסדנו.
איתי, שנכנס לשחק במקום ויקטור, שיחק לבד כל הזמן. אמנם הוא
קלע לבד 69 נקודות אבל אלו היו הנקודות היחידות שהקבוצה קלעה.
רונן שיבח את איתי בסוף המשחק. "בחיים לא ראיתי שחקן שהגיע
לכאלה השגים!" אם מישהו היה שומע את רונן מבלי לדעת את תוצאת
המשחק הוא עוד היה חושב שניצחנו.
אחרי שהתקלחנו, וכולם פנו לדרכם הביתה, רציתי לשאול את ויקטור
אם יש לו איך לחזור הביתה, כי אני יודע שאין לו רישיון.
"זה בסדר", הוא אמר לי, "חברה שלי פה, היא באה אליי, אנחנו
נוסעים ביחד באוטובוס".
"אתה בטוח? אני פה עם אוטו, אני יכול להסיע את שניכם, חבל על
הסיבוך, אוטובוס וכזה"
"שום סיבוך, קו 69, הכי פשוט שיש, עוצר לי בדיוק ליד הבית"
"טוב איך שאתה רוצה, לילה טוב" אמרתי ונכנסתי לאוטו. כאשר
התנעתי והסתכלתי במראה, ראיתי את החברה של ויקטור מגיעה
לכיוונו, מחייכת, מחבקת ומנשקת.
לא דאגתי למרות שידעתי שהוא בטח מבואס מעט.
הוא כבר יסע הביתה עם החברה שלו ויבלה איתה את הלילה, כמו שהוא
תמיד עושה, יזיין אותה עד אור הבוקר, סביר להניח בתנוחה האהובה
עליהם. 69.
בשבילה זה מספיק טוב.


26.6.06



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/4/07 19:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב דותן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה