רוב שחר / רבקה |
באה בימים והולכת בלילות
כמוכת ירח, בינות
כתלים מדיפי צואה
פעם הייתה יפה ותמירה
כבעלת הקיתון
בציורו של פן אבל,
כשפניה נגהו ממנעמי החיים
אישה, זה מזמן רחק אל
גן הנשמות האבודות.
עיניה סורקות אחת את אחותה
קעורות בתוככי עצמן
כמו ינקו אותן פנימה
וכתמול שלשום
תעלה על יצועה
פיה תמתיק במחפית
עד שלווה.
ינואר 2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|