בין קולות הטיפות שעל הגג נשמעות
באות לי הרבה-הרבה מחשבות
גם טובות וגם קצת עצובות
חושבת אני בעיקר על הבאות
הגשם הטיפות עושים לי קצת רע
כי זה מזכיר לי את אותה הרגשה נוראה
שהייתה לפני ימים אחדים
אותם רגעים מאוד עצובים
אך איני מדברת על פרידה מבחור
או על איזה ריב ארור
על צער גדול על מוות נורא
על חוסר של אותה אישה נפלאה
על הפסד גדול לאנושות כולה
הפסדנו מישהי עצומה
אומרים שאחרי המוות יש מקום אחר
אך נראה כאילו אלוהים מאחר
איפה היה כשהאישה הנפלאה
ביו זרועותינו נפלה
נעלמה לנו בלי שנשים לב
עזב אותנו אותו לב תומך ואוהב
אלוהים אינו קיים כבר בשבילי
אני יודעת שהוא לא נמצא בינינו ובטח לא אתי
בגלל שהוא לא נמצא
נאלמה מאתנו נשמה טהורה
אימא לשלושה
וגם של כל החבורה
פניה תמיד זהרו ונצצו
ועכשיו אני כל-כך מפחדת שמראשי יימחקו
בתאונה קטלנית
התנפצה המכונית
ושבעה ימים של דמעות בלתי פוסקות
שאיך זה הגיוני שאלוהים לא נתן לה לחיות