אינספור פעמים אתה אומר לי
ש"זהו זה נגמר.
כי מעכשיו
כבר לא אהיה פה מחר"
זהו שיר שכתבתי כשהייתי בחמ"ל בגבול הצפון,בדרום רמת-הגולן.
פשוט התיישבתי על המיטה שהייתה שם והתחלתי לכתוב.
עם כמה תיקונים אחרי הטיוטה,זה השיר שיצא...:
יש ימים שבהם חושבת אני:
"מה היה קורה אם"...
לא מתרגלים
וקשה כשאינך פה איתי לידי.
כל הפעמים בהם פגעת בי.
הבטחת לי
אמרת לי
אבל
כלל
לא הקשבת לי!
באותם הימים
בהם חזרת מאוחר.
לא התייחסת.
לא שמעת? זה נגמר.
אותם הימים ההם
מבחינתי בעבר!
כמוך: כמו הימים
השעות והחודשים -
קדימה אל השנים.
שניכם, נעלמים וחוזרים.
שניכם, מתקדמים ונעצרים.
לכן אני יודעת שאותם הרגעים חוזרים
רגעים בהם אתה אומר לי:
"זהו זה נגמר! כי מעכשיו
כבר לא אהיה פה יותר מחר
ולא נדבר עוד לעולם!" |
