כשהייתי קטנה
הייתי כל כל תמימה
לא חשבתי שהאהבה כל כך תכאב
ושהבדידות יותר מכל אותי תשאב
שהמוות יעלה במחשבות שלי כל פעם שקצת קשה
שדברים כל כך גדולים ארצה
שאני אפחד להישאר לבד בעולם
חשבתי שתמיד הכל יהיה מושלם
שהחיים תמיד טובים
בלי בעיות, פרידות, ריבים
שאנשים אוהבים תמיד בכל מקום
שאין דבר כזה שאנשים לא רוצים לנשום
אף פעם לא חשבתי שאהיה כל כך בודדה כמו עכשיו
לא חשבתי שאצטרך לסחוב כל כך הרבה על הגב
שכל היום רק אחשוב, שאשתוק הרבה, אפילו שמדברת המון
שאפחד כל כך מעצב, בכי וכשיגעון
השמחה לא נמצאת אצלי באמת בפנים
העצב והבכי יוצאים רק מתי שלא רואים
הכמיהה הזו של למצוא אהבה לדכא את הבדידות
שיהיה מישהו שיעודד, שיצחק, שינגב את הדמעות
חשבתי שבגיל הזה כבר אהיה יותר מדי מדהימה
שלנשום אפילו לא הייתי מצליחה
שכולם יהיו רודפים אחרי רוצים רק לגעת בי
רק להיות איתי, רק לראות אותי
איך חייתי בכל כך הרבה אשליות
ועכשיו אני שואלת יותר מדי שאלות
בגלל הילדות הזאת
בגלל כל מה שרציתי באמת להיות
שלא ידעתי מה זה להיות עם כל כך הרבה אנשים
ולהרגיש כל כך לבד בפנים
להגיד תודה שאת המחשבות לא קוראים
שאת הרגשות שלי לא שומעים
שהאנשים שבחלומות טובים ונעימים
הם לא ככה בחיים האמיתים
אבל באמת מה הבנתי
ילדה קטנה הייתי
ילדה קטנה שחיכתה כל כך לגדול
שהיו לה הרבה מדי שאלות לשאול
שרצתה להיות מאושרת בכל מצב כמעט כמו שאני רוצה עכשיו
ילדה שרצתה לכבוש את העולם להצליח בהכל
שרצתה תמיד ללכת קדימה לעולם לא ליפול
הילדה הקטנה מזמן גדולה
מחכה ממזמן ממחשבותיה את כל מה שחשבה
ורוצה עכשיו רק בקשה אחת קטנה
לדכא את הבדידות למצוא אהבה.