ישבנו שם נועה ואני, מקובצים מקור.
אותה נועה, שבשנה שעברה הייתה מלכת התיכון.
אותה נועה, שבכיתה ד' הייתה לי אובססיה כלפיה.
אותה נועה, שהיום חברה שלי.
נועה שלי, שחשבתי שלעולם לא אזכה בליבה.

הבטנו בגלים המתנפצים ונשברים לאלפי רסיסים. הבטנו בירח המשתקף
לו על המים הצלולים. חיכינו לזריחה.
מעולם לא נשקתי לה. הייתי מסוג הגברים הביישנים. ונועה, כמובן,
הייתה הנערה שהיה לה את הניסיון הגבוה ביותר עם בנים.
רק דבר אחד אינני מבין עד היום. מדוע נועה, שהייתה כה
פופולארית בקרב הבנים בחרה דווקא בי לחבר שלה.

לפתע, משום מקום זה בא. לאחר שתיקה ארוכה ומייגעת זה בא. נועה
תפסה את ראשי והדביקה את שפתיה אל שפתיי.
תחושת החום והמתיקות הציפה אותי. הקור לא כירסם את עורי עוד.
הרגשתי שעומד אני לטבוע.
"למ..למה נישקת אותי?" שאלתי את נועה לאחר שהרפתה ממני.
"בגלל ש... אני אוהבת אותך." חייכה אליי נועה במבט קסום ומלא
סומק.

הבטנו אחד בשני כחמש דקות. חמש הדקות שנראו כנצח.
מעולם לא הבנתי מה היה בי שמשך אותה כל-כך.
מה היה בי שהקסים אותה כל פעם מחדש.
כל-כך רציתי לדעת. לשאול אותה מה מצאה בי.
אך פחדתי נורא. פחדתי שמא השאלה מיותרת.
היה עליי להישאר כל חיי בספק זה. חשבתי שלעולם לא אדע.

נועה הייתה זו ששברה את השתיקה. שתיקה שכל-כך הכאיבה לאוזניי.
"יונתן... אממ.. אני חושבת שכדאי שנדבר..." חייכה אליי נועה.
התובננתי בה במבט מבועת בעוד נועה מספרת לי את סיפורה העצוב
והאפור.
היא סיפרה לי בפרטי פרטים איך אנסו אותה. איך ששון ויוסי,
העבריינים של השכונה אנסו אותה, ומאז היא מפחדת ממגע של גבר.
היא סיפרה לי, בעוד ליבי הולם בחוזקה. בעוד עיניי דומעות.

נועה סיפרה לי איך מאז ומתמיד ידעה אותי כנער טוב.
נער, שלעולם לא יפגע בה פיזית.
היא סיפרה לי, עד כמה היה חשוב לה להיות בחברתי ולהרגיש
מוגנת.
הודתה בפניי שתחילה לא אהבה אותי כלל וכלל.

הרגשתי מרומה. הרגשתי שעולמי חרב עליי. כל רגשות האהבה שלי
כלפי נועה הפכו לפתע לשנאה צורבת בלב. כל-כך כאב לי הניצול.
כל-כך כאב לי שייחסה אותי לאדם נטול רגשות. כל-כך כאב לי
ששיחקה בי.

שוב עברה לה שתיקה ארוכה, שנשברה כשאמרתי לנועה:
"אני לא מאמין..."
כל-כך ריחמתי עליה. על מה שעברה. וידעתי שאני אצטער כל החיים
שלי על מה שאני עומד לעשות.
קמתי ועזבתי את הסלע הגדול עליו ישבנו שם, בחוף הים, מול הגלים
המתנפצים לאלפי רסיסים.
בעוד היא נותרה לה שם לבדה על הסלע, בזמן שהשחר עלה.