[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ארזנו ואספנו הכל בימים האחרונים.
אוסף של זכרונות, פעמים ראשונות, אהבות, כאב, מוות. עבר מפואר,
שושלת נכבדה, שהתחילה פה כבר לפני המון זמן.
כולם יוצאים אחד אחרי השני החוצה, מחוץ לבית.
המקום בו נולדתי, בו נולדה גם אמי וסבתי ובו נולדו גם ילדיי
השלושה. המקום אליו חזרנו אחרי יום של עבודה מפרכת ובו מצאנו
את מנוחתנו, את שלוותנו, לפחות במידה מסויימת.
גם אני יוצאת החוצה ומחזיקה את הדלת פתוחה.
מתבוננת בעבר הרחוק שניבט אליי מהתמונות והציורים על הקיר
וחושבת על ההווה שייגמר, ואולי נכון יותר לומר יהפך לעבר, ברגע
שאני אסגור את הדלת. אבל זה לא יהיה עבר שישאר מאחור, אלא עבר
שהוא הווה, אותו יחיה כל אחד מצאצאיי...
אני סוגרת אחריי את הדלת ונועלת.
סוגרת פרק בחיי, בחיי העם, ודמעה אחת בודדה זולגת מתוך עיניי.
דמעה של אושר מהולה בקמצוץ של כאב, כאב של עבר.

(נכתב בהשראת פרשת בא, חומש שמות, הרגע לפני היציאה ממצרים)
ואגב, המשפט המלא מהכותרת "בכל דור ודור חייב אדם לראות את
עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הוא לא יודע
שבזמן שהוא כותב
סלוגונים אני
בוגדת בו





שלי


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/4/07 20:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה שלהבת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה