אנשים מתים סביבי כל הזמן, המוות אורב בכל מקום, והמוות הוא
כזה דבר נפלא. אבל הוא מכאיב, מוות הוא הכאב הכי נורא לאלו
שנשארו מאחור, זה מן חלל כזה, הידיעה הפשוטה שאת אותו אדם לא
תראו יותר לעולם, לא משנה מה יקרה. זה ידיעה שהיא סה"כ פשוטה,
אך המוח והלב מסרבים לקבלה, אלו שנשארו מאחור נשארו עם
זכרונות. זכרונות נעימים, או כואבים, אבל פתאום כל החיים עצמם
נעשים קטנים ביחס לאותו חור, חלל שנוצר בליבו של זה שנשאר.
מחשבות ללא הרף, פתאום אירוע, אירוע שמפוצץ את כל מה שקיים את
כל מה שיצרנו. את כל הקיום שלנו, קיומנו מוטל בספק, על חוט
השערה.
מוות, הוא דבר מכאיב, במיוחד לאלו שנשארו מאחור. |
