ברכה ליומולדת לבנאדם שהיה חלק ממני וכבר יותר מדי זמן שהוא
לא...
אם הוא היה יודע...

אני יודעת שלא תקרא את זה...
אבל, אולי אני פשוט צריכה להשתחרר מהמון מחשבות...
אז יש לך יומולדת 16... ואני לא לידך לשמוח איתך. לך זה בטח
כבר לא מזיז.
אבל לי כל יום זה רק כואב יותר! אם היית מאמין לי, אם היית
מקשיב לי...
אין יום שאני לא חושבת עליך
כל מבט שלך דוקר לי בלב
חשבתי שזה יעבור לי
אבל אני ממשיכה לבכות. עליך.
ואני יודעת שזו אשמתי! ואני מצטערת כל כך!
אבל די... זה נגמר. התקופה היפה בחיי נגמרה ברגע שהרסתי את
הכל.
ומעניין אותי אם אני אמשיך לבכות לעד... על הפספוס, על הפגיעה,
על הכאב שלך, על הטיפשות שלי... ועל הקשר שלנו.

אם היית רואה את השירים, את המכתבים, את עומק הדמעות
אולי אז היית יכול להבין מה גרמת לחיי
מאז שהלכת הם פשוט לא מלאים!
אז נכון, הייתי ילדה קטנה וטיפשה שויתרה על האהבה שלך והלכה
לנסות את פנטזיית הילדות שלה, שעליה ידעת ובמקרה זה היה חברך
הטוב.
אתה לא יכול להאשים אותי. אתה ידעת כמה אהבתי אותו והוא באמת
נתן לי להרגיש שזה שווה את הפגיעה. אני לא מאשימה אותו בכלום,
כי הוא מילא את התפקיד שלך בחיים שלי מאז שעזבת.
אבל מי יכול עליך?
אף אחד.

התבגרת, השתנית, התמסחרת. נהיית אליל בנות ובצדק... אני לא
יודעת איך לא ראו את זה לפני, אבל האהבה שלי אליך - היא יותר
מלבחור חתיך. היא אהבה כל כך גדולה, אהבה לאח.
ולא משנה כמה זמן יעבור, אני אמשיך לאהוב אותך!!!
יש לך חלק עצום מהעבר שלי, מהזכרונות שלי, מהלב שלי...

שנינו היינו ילדים קטנים חמודים וטיפשים וכולם עושים טעויות...
וכל אחד יכול לכעוס, אבל החוכמה הגדולה היא לדעת לסלוח...

ולא משנה כמה יגידו שפגעת בי, אני לא זוכרת את זה... אני רק
זוכרת את התקופות היפות!
קראתי לפני כמה זמן את ההיסטוריה שלנו... כל כך בכיתי. כל כך
הצטערתי. אני נתתי לדבר הכי חשוב בחיים שלי ללכת! לעזוב! שבור
לב...

אבל למדתי כמה דברים במשך הזמן... את העבר בלתי אפשרי לשנות,
רק לנסות לתקן את העתיד, לקחת סיכונים. לנסות... לחוות...

אתה בן 16 היום ואני לא איתך כדי לשמוח בשבילך. רק עצובה
בשבילי שאתה לא כאן איתי...
הלוואי והיית לרגע נכנס ללב שלי ורואה כמה גדול החלל הריק
שהשארת...

מזל טוב... גם אם אני לא איתך... אני באמת מקווה שתהיה מאושר
במה שלא תעשה, אפילו שזה רחוק ממני.
אני אוהבת אותך תמיד
וכל כך מתגעגעת!