ברק יעקובוביץ / היחידה |
שחייתי עשרים שנה
בלעדייך
וכל יום שעובר
אני מודה לאלוהים
ששלח אותי לידייך
והמחשבות הרעות
עם צחוקך נעלמות
וכל מה שבראש עולה
זה כמה שטוב לי, כמה אני נהנה
האהבה שלי כלפייך
לעולם לא תיגמר
מהבאר אותה הוצאת
אל השמש הזורחת
את הילד שבי את מוציאה
למרות היותי בוגר
את הכאב שבי את משכיחה
כשאת נעלמת הוא גובר
דאגה לי בלבך
שעושה לי תחושה
למישהו כן איכפת
זאת את היחידה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|