יצחק רייויט / מעיין הגעגועים |
זורמים אל הלא נודע,
מבועיו זכים וטהורים
ממתיקים חיי.
לא אדע מדוע ואל מה
רק רגש נאצל גולש
מחטט בנשמתי
ממלא גדותיה
עד כאב,
כמו גירוד של פצע
מוכר וישן
באשליה של הקלה.
©כל הזכויות שמורות ליצחק רייויט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|