איפה הן התובנות הישנות של פעם
ההתפלפלות המילולית
המסרים העמוקים
כשעוד היה לי מה להגיד, כשרציתי לומר
כשאהבתי לבטא בתחכום את ההרגשות.

ולפעמים צריך לשמוע
והתחושה שאף אחד לא מבין
וכבר שכחתי איך להשתמש במילים
כמו שהייתי פעם
ולפעמים צריך תזכורת
והתחושה שדברים כבר נגמרו מזמן
וכבר שכחתי מה זה להרגיש טוב
עם עצמי.

דכאון זה לא בשבילי אני
בנאדם מאושר תמיד צוחקת
עד כדי בכי.

הלך הרוח שלי, לפחות הוא שלי
אז מה אם בא לי למות
לפחות יש לי הלך רוח.

פואטיקה איננה עוד מנת חלקי.
הלכה לרבוץ בחיקם של האנשים המאושרים.
אני, מאידך, בודדה וריקה.
חוץ מרגשות אין לי מה להציע.
ריקנות נשפכת ממני כמו שאריות קיא מאתמול בלילה.
אתם, מביטים בי ותוהים על ייסורי, ספק מלגלגים.
האנשים המאושרים ממשיכים בחייהם.
אני, מאידך, בודדה וריקה.
אתה, חלק מהם.
אני, לבד.