New Stage - Go To Main Page


ראיתי את רבין. כאילו, לא ממש ראיתי אותו אבל לפני שבוע
כששיחקתי סטנגגה עם כחלון, אז עף לנו הכדור לאיזו סמטה ונעצר
ממש ליד איזה דלת. אז איך שאני הולך לקחת את הכדור, אני קולט
שכתוב על הדלת "רבין" .כחלון אמר לי שזה לא יכול להיות כי רבין
על בטוח מתחבא בחו"ל או לפחות באילת, אבל דווקא נראה לי הגיוני
שהוא כאן, כי מי יחפש אותו בשכונת יוספטל?  טוב, אז רצתי הביתה
וצעקתי "אבא, מצאתי את רבין". אבא הגיע מהחצר בריצה ונתן לי
סטירה "השם-יקום-דמו!!!" . "מצאתי את רבין-השם-יקום-דמו" אמרתי
לו. " ככה טוב יותר" ענה אבא.

הלכנו יחד במהירות עד שהגענו לבית ההוא, דפקנו על הדלת ופתח
לנו אותה איזה איש מזוקן שהסביר בקוצר רוח שהשם על הדלת היה
פעם רביץ, אבל הצ'ופצ'יק של ה-ץ נמחק. "אתה רואה" אמר אבא
והוריד לי כאפה, "סתם איזה דוס מסריח". אבל אני ישר ישר זיהיתי
שזה היה רבין.

לא ויתרתי, חזרתי לשם וחיכיתי ליד הדלת בסבלנות עד שהוא יעשה
טעות, ובאמת אחרי כמה שעות רבין-השם -יקום-דמו יצא החוצה.
"רבין-השם-יקום-דמו" צעקתי לו. "תפסת אותי" הוא אודה והתיישב
לידי על המדרגות. "האמת ציפיתי שזה יקרה" אמר
רבין-השם-יקום-דמו וירק על הריצפה. "וואו" אמרתי, "ליחה של ראש
ממשלה!" , "רוצה קצת?" שאל רבין-השם-יקום-דמו.  "בשמחה" אמרתי
וחפנתי מעט מהליחה אל תוך כיסי. "אתה יודע שאף אחד לא מאמין
שאתה באמת מת" גיליתי לו בסיפוק "כן אני יודע" נאנח
רבין-השם-יקום-דמו "זה בגלל הדוס הזה עמיר, ניסה לאלתר עם
ה'סרק סרק' שלו והרס הכל , חודשים של עבודה ועוד הפסדנו את
הבחירות" . "בשביל זה עשית את זה? "שאלתי "הייתי בטוח סתם נמאס
לך מהזקנה הזאתי". "מי לאה?" חייך רבין-השם-יקום-דמו, "דווקא
כוסית".

אני ורבין-השם-יקום-דמו נהיינו חברים טובים. היינו יושבים שעות
על שישייה, צוחקים על שמעון פרס וצופים ברי-ראנז של ווקר. האמת
היינתי מופתע לאללה שרבין-השם-יקום-דמו רואה ווקר, אבל מסתבר
שהוא מעריץ נלהב של צ'אק נוריס, אפילו יש לו קעקוע של נוריס על
התחת השמאלי שלו, אבל בגלל המטים זה נראה קצת כמו נתן נתנזון
עם זקן (שזה גם טוב).
"ת'אמת" שאלתי אותו פעם, "לא משעמם לך ככה?" "קצת" ענה
רבין-השם-יקום-דמו. "אבל יש לי חברים ,רק אתמול אלוויס היה
אצלי, אחלה גבר האלוויס הזה, ולפני  שבוע היתה כאן דיאנה,
תאמין לי שלא היה משעמם איתה" קרץ לי רבין-השם-יקום-דמו.

יום אחד  הוא התקשר אליי כדי להודיע לי שהוא עובר לשטחים. "שם
ייתנו לי כבוד" הוא אמר. כשהגעתי אליו ראיתי שהכל כבר ארוז
והמונית מחכה. "אני נוסע לשכם "אמר והצביע על שפמו המתהווה.
"כאפייה יש?" שאלתי. "nike" אמר וטפח בגאווה על כיסו. הוא נפרד
ממני לשום והחל לנסוע . "שלום חבר" צעקתי אחריו, מנסה לכבוש את
דמעותיי, "שלום חבר



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/11/01 11:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר כומר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה