נופי ילדות שלי ושלך
כל כך אישיים.
שאף אחד בכלל לא יכול להבין,
איך האומץ לקפוץ או סתם לרוץ
עם דמיונות שעפים רחוק
זהו אומץ אמיתי.
ואף אחד לא אמיץ כמוני
ואף אחד לא אמיץ כמוך
אז איך זה שאנו כל כך קרובים
ועם זאת כל כך רחוקים.
ולמה אני לא מוציא החוצה
מבפנים להראות.
ואם זה כואב לך אני מצטער,
ולא יכול לשנות, מנסה
ולא יכול עכשיו, לא יכול.
ואף אחד לא אמיץ כמוני
ואף אחד לא אמיץ כמוך
מקשיב לשירי המשוררים
ומנסה לכתוב ויודע שאף פעם
לא אהיה כמותם.
ולמרות זאת ממשיך לחפש
את המילה שתתאר את נופי הילדות
שלי ושלך ואת האומץ לא לדאוג בכלל
אתה זוכר, לא לדאוג בכלל
פעם זה היה קיים.
26.03.04
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.