הציור הזה מוקדש לבונבון.
אי שם בהודו הוא מצא את עצמו.רוקד,צוחק,מאושר.הוא לא הצליח להביא את זה חזרה
לארץ.זה פשוט לא עבר במכס.
כעת,הבחור שניגב לי את הדמעות בוכה כל הזמן.
ואני לא מצליחה לגרום לו להאמין ברוחות
או בכוחו של הוויפאסנה
לא יכולה לגרום לו לחייך שוב
הוא ניראה כל כך קרוב אליי,אבל אני פשוט לא מצליחה לגעת בו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|