לפעמים אני יכולה להיות כזאת טיפשה. אני לא מבינה את עצמי. אני
לא מבינה אחרים. אני לא מבינה אותו.
מה? הבטחה זאת לא הבטחה? למה כל פעם מחדש זה אותו דבר? למה אני
צריכה לחכות לו? למה לו אין זמן בשבילי? למה אני מזיזה את
החיים שלי- בשבילו? למה הוא חשוב לי? למה אני חשובה לו? למה
הוא לא מראה את זה? איפה הצדק? למה אני נמסה בכל פעם שאני רואה
אותו- כל פעם שהוא נותן לי נשיקה על הלחי, ומספר לי על החברה
שלו? למה כשהוא נוגע בי עוברת בי צמרמורת? למה הוא כזה? למה
אני חושבת עליו? למה הוא מתקשר פעם בחודשיים? למה אני לא אומרת
לא? למה הכל תמיד צריך להיות בדרך שלו? למה הוא גורם לי לחייך
ולבכות ביחד כל פעם שאני רואה אותו? למה הוא חשוב לי בכלל? למה
הוא קיים? איך אני נופלת כל פעם מחדש? למה אני לא לומדת? למה
אני אומרת לעצמי תמיד את אותו הדבר- ולא מקשיבה? למה תמיד הוא
גורם לי להרגיש כאילו זה בכלל לא עניין גדול? למה אני מרגישה
שזה אשמתי? למה אני לא יכולה לחיות בלעדיו?למה הוא תמיד משכיח
ממני הכל? למה אין לו אף פעם מה להגיד? למה? ולמה? ולמה?
טוב זהו.
זה הפעם האחרונה.
פה אני מתחייבת- לפניי, ולפני העולם.
לא עוד!!
הוא לא יעשה לי את זה שוב. אף פעם.