נכון שזה נשמע לכם ממש לא הגיוני אבל גם לארטיק יש רגשות
עובדה. אז נכון אני לא ארטיק שווה כמו פנטזיה או מגנום אבל גם
לארטיק שוקו וניל פשוט, כמוני, יש רגשות... עובדה.
אז ככה זה התחיל שאיזו ילדה חמודה קנתה אותי ב שתי שקל בקיוסק
של אהרון המשוגע. בהתחלה היא לא ממש השתמשה בי היא שמרה אותי
לאחר-כך אבל אחרי זמן מה היא התחילה וזה היה ממש כיף וכמה שהיא
הייתה חמודה הלשון שלה הייתה עוד יותר חמודה והיא גם לא השתמשה
בשיניים היא יותר מדי טובת לב בשביל זה אז זה גם לא ממש הכאיב
. אני חייב להגיד זה היה ממש כיף היא אפילו צירפה עוד חברה שלה
שנחמדה ממש כמוה רק היא לא חמודה כמוה אבל זה רק חוש הנאמנות
שלי מדבר מי יודע איך ארטיק תות היה מרגיש אז המשכנו בדרך וזה
היה אפילו יותר נחמד ממקודם קיבלתי מציצות ולקים כמעט מכל מקום
אבל מצד שני הן התחילו להשתמש גם בשיניים כך שזה כאב אבל
מתרגלים. פתאום הן ראו שלט ברחוב, שלט של ארטיק חדש, עם גרעיני
תות ולא סתם גרעיני תות, גרעיני תות שמתפוצצים בפה ולי זה
הדליק נורה אדומה על המקל, החברה התחילה לקחת ביסים גדולים והן
התחילו לשים אותי במקפיא לעיתים יותר תכופות כשהם פותחים את
המקפיא אני עוד מצליח לשמוע אותן מדברות על הארטיק הזה כמה
שהוא טעים ורך ואיך הגרעינים הקופצים מצליחים להפתיע כל פעם
מחדש. הן אומרות ששוקו וניל זה כבר פסה וזה נמאס ו"כאילו כמה
אפשר?" אבל בכל זאת מדי פעם הן מוציאות אותי כדי לקחת איזה לק
או מציצה אבל זה רק מזכיר לי יותר ויותר את הימים הטובים
מה לעשות
זה מה שקורה כשאתה ארטיק
שוקו וניל
ועוד עם רגשות