עינבל שקד / עכשיו אני עובדת אובדת |
דממה בנפשי.
האם השקט הוא מבורך?
האם לו ייחלתי?
אני שומעת את קולי המהדהד
בתוך הריק שנפער בי.
והוא זועק, זועק למשהו שייגע.
הדמעה יורדת, לא ברור ממה,
הרי לכך ייחלתי - לשקט מעצמי.
עכשיו אומנם יש לי כמה רגעים של בריחה
אבל בפנים, בפנים אני תלושה.
כל כל הרבה דלק זורם בעורקיי,
מחכה לניצוץ שידליק אותי.
שיבעיר את חושיי,
שישרוף את עיניי,
שייתן משמעות לחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|