כאילן לכד,
הכית שורשייך אכזבה בליבי.
כואבת את לי ויודעת
אומנות השטן ליבך,
תמימותי ביתקת בחוד ציפורנייך
ושוויתי אותך לנגדי.
רובד ברובד קרעת שריון תוכי,
בכריעתי אני להדרך.
צחוק ודמעות בשנינו,
ואני, לבן אני.
עירום, בדד ונגה
וקור הרצפה בי
רטוב אני ודמעותיי חמות
חלל אני לגרזן עינייך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.