זה לישון לבד בכל לילה
במיטה ריקה מלאת אוויר

זה להתגעגע למשהו שהיה
חד פעמי ושאולי עתיד להישכח

זה לפתוח תיבת מכתבים
ולא למצוא אף לו מכתב אחד ממך

זה לקוות שאולי יום אחד תחזור אליי
ותגיד לי שאתה כאן כדי להישאר

זה לצפות לצלצול הטלפון
וקולך קורא מהצד השני

זה לאהוב ובו זמנית גם לשנוא
על מה שהיה ועל זה שעזבת

זה הגעגוע שמכאיב כל כך
זה הלבד ששב לפקוד את לילותיי
זה הדמעות האצורות

זה הקור שחודר לכל מקום
שעוד נותר חם משהותך

זה הרגליים שרוקדות
לשמיעת שריקותייך המשמחות

זה הכאב הזה
שכבר אוכל את הבדידות

זה העצב הזה שמתעלל ברגליים
ולא נותן להן לזוז

זה הרגיעה הזו לאחר לכתי
מקווה שתחזור לפחות ליום מותי...

זהו שיר אהבה, בתכל'ס, אבל טיפה יותר מלנכולי...