ויקטוריה בראון / הצד האפל של |
כבר לא מה שהיינו
ואולי מעולם לא היינו
מה שרציתי שנהיה.
ואני לא כל כך אני
כשאני לבד, ולא כל כך אני
כשאני ביחד
ולא כל כך. אני
מחפשת אותי בנרות ובחרכים, אולי
התחבאתי מהשמש.
שכבות-שכבות עטפתי עצמי בחורף
והגיע הזמן להתעורר מהתרדמה.
אם תקלף אותי בעדינות, קליפה אחרי קליפה
אחרי קליפה, תגלה
שלא נשאר ממני
דבר.
ואתה תגיד שמעולם לא הייתי
ואני אדע שפעם
הייתי
ויצרבו לי העיניים אבל
כבר מזמן לא נבכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|