[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הלכת,
הלכת בלי שוב,
נותרתי פה חיוורת.
דרך דמעה שקופה קרן אור נשברת...
והריקוד שלך נמשך, לרגע לא נעצר,
הפנים של כולנו מועדות אל המחר...
למרות שבמחר את כבר לא תהיי,
אני נושאת אותך בנשמתי.
לאן שלא אלך את תהיי שם איתי,
מלווה אותי לכל מקום בלבבי.
הבכי המר שוב יוצא וחונק,
הלב מבפנים נשמבר, מתרסק.
אך אין מה לעשות את אינך יותר.
הדרך היחידה לראותך היא לעלות לקבר.
אם הייתה בידי הבחירה,
הייתי מעדיפה לראות אותך רוקדת על הבמה,
במקום להסתכל על פיסת אבן דמומה.
כולם עומדים בוכים, וגם אני איתם.
והדמעות זולגות אל הקבר החם...
כולנו יודעים מבפנים שזה לא מה שרצית,
אבל הבכי מבפנים יוצא ומציף.
שנתיים כבר עברו ואת אינך,
ושוב כולנו עולים לקברך.
הלב שלי דופק כמו בלב סערה,
מתגעגעת המון ואוהבת נורא...



נכתב בסביבות מאי 2005 ומוקדש לרותי גבל ז"ל עם המון געגוע
ואהבה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ציניקן
מכוער!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/6/06 0:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני סוורדלו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה