ניסיתי! באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי. לא הצלחתי להשאיר את
הגוף שלי שוכב ללא תנועה על המיטה, אחרי הכול זאת הפעם הראשונה
שלי. הפחד גבר בכל פעם שבגד כלשהו נפל לרצפה, שלי או שלו...
הפחיד אותי מאוד שהוא יעזוב אותי כי אני לא אהיה טובה מספיק
כמו האחרות שאיתן הוא היה. היה לו ניסיון רב עם בנות, כבר בגיל
15 הוא שכב עם מישהי. היום הוא בן 20 והספיק לצבור ניסיון
ולהתנסות כבר בשלישיה ובעוד פנטזיות שונות שבחורות הסכימו
להגשים לו.
גם אני בת 20, כן בת 20 ועדיין בתולה... הסיבות לכך שדחיתי כל
פעם את הרגע היו שונות, בהתחלה בגלל שהיו לי בעיות עם הגוף
שלי, חשבתי שאני שמנה מדי, לאחר מכן הבעיות באו מהכיוון שלהם,
הם לא רצו להיות הראשונים שיחדירו לתוכי את איבר מינם ובכך
יהפכו אותי לאישה.
על פי כל בתולה הפעם הראשונה צריכה להיות בחדר מלא עלי ורדים
ונרות ריחניים מסביב, אווירה רומנטית. לי האווירה והמקום לא
היו חשובים, רק רציתי לדעת שאני שוכבת עם מישהו שאוהב אותי
ועדיין יהיה איתי למחרת.
הפחד השתלט ופשוט העפתי אותו מעלי. הוא היה בהלם כשעשיתי את
זה, הוא פשוט עמד שם (כן גם החבר שלו עמד בזווית ישרה של 90
מעלות...) ושתק.
אף בחורה לא הפסיקה אותו באמצע בעבר, אני זכיתי לעשות לו את זה
בפעם הראשונה. הוא לא הבין את ההתנהגות שלי כי הוא לא ידע שאני
בתולה. הוא מצידו חשב שזה מגרה, שאולי אני משחקת אותה "קשה
להשגה".
על מנת להבהיר לו את המצב, אספתי את בגדיו מהרצפה כשאני עטופה
בשמכה הכחולה וזרקתי אותם לכיוון שלו. כנראה שהוא עדיין היה
בהלם כי הוא לא הצליח לתפוס את הבגדים. הוא, באכזבה רבה,
הסתובב והחל להתלבש כשלאט לאט הוא מתקרב לכיוון הדלת. בעת
שסובב את המפתח, שננעל מראש על מנת לא ליצור מצב מביך עם
ההורים שלי, הוא שיחרר לאוויר את המשפט "אני אוהב אותך". רגלו
הימנית כבר הייתה מחוץ לדלת כשלפתע הוא הרגיש את היד שלי אוחזת
בידו בחוזקה, הוא התקרב אלי והחל לנשק אותי, השמכה נפלה מעלי
ונותרתי עירומה לפניו. בצעדים איטיים תוך שהוא מחבק אותי הוא
התקדם לכיוון הסלון, הוא זרק אותי על הספה ונשכב מעלי. המשפט
"אני אוהב אותך" שנאמר לפני רגע עוד הדהד בראשי. זאת הייתה
הפעם הראשונה מתחילת הקשר שלנו שהוא הביע רגשות כלפי.
שכבנו על הספה, כשגבי מופנה אליו וידיו מחבקות אותי. מאז
ומתמיד הייתי בחורה שלא קלה להבנה, לא במעשיה ולא בדבריה.
כשהתעוררתי הוא לא היה לידי, והייתי מכוסה בשמכה הכחולה.
התקשרתי אליו, שלחתי לו הודעות אבל הוא לא ענה. החלטתי להתקשר
מחסוי על מנת שלא יתעלם מהשיחות שלי. כשלבסוף הוא ענה, הוא אמר
לי "היי חמודה, תקשיבי בחמישה ימים הקרובים אני לא אהיה פה,
אני נוסע לחו"ל, נדבר כשאני אחזור, ביי". מיד לאחר מכן שמעתי
צלצולים כמו של משאית שנוסעת רוורס. לא האמנתי שהוא ניתק לי,
ושככה הוא נפרד ממני.
בעצת חברותיי החלטתי לצאת באותו ערב לאיזה פאב ולשכוח מהכול.
בערב ההוא הכול התחיל, קיבלתי את ההחלטה שאני צריכה להעלים את
המכשול הזה שעומד ביני לבינו. נכנסנו לבפנים ואחת מהחברות שלי
החלה להשקות אותי בשוטים של וודקה. שתיתי באותו ערב משהו כמו
שמונה שוטים וכמה בירות טובורג. הכול הרגיש לי כל כך חופשי,
הרגשתי שהגוף שלי משוחרר והתחלתי לרקוד כמו שלא עשיתי כבר הרבה
זמן. קלטתי אחד שבהה בי במהלך כל הלילה, בהשפעת האלכוהול
והורדת המחסומים של הבושה, ניגשתי אליו ודיברנו קצת.
כשהתפוגגה הרגשת הקסם, התחלתי להרגיש בחילות ולפתע מצאתי את
עצמי בדירה שלו, כשאני והוא עירומים ובגדינו זרוקים על הרצפה.
אני שכבתי על המיטה והתבוננתי מסביב, הוא הרים את הבוקסר
והג`ינס והחל להתלבש, אני עוד הייתי מבולבלת ולא הבנתי מה קרה.
הוא שם לב שאני לא עצמי ושאל אותי אם אני בסדר. שאלתי אותו
לשמו והוא ענה שקוראים לו אורן ושהוא כבר אמר לי מה השם שלו
אתמול בערב. הוא התנהג כרגיל כאילו זה בנורמה שלו לקחת הביתה
בחורות שיכורות. הוא שאל מה אני רוצה לארוחת בוקר, אבל אני
אמרתי לו שאני רוצה לנסוע הביתה. הוא אמר שהוא ייקח אותי עוד
מעט אבל אני התעקשתי שייקח אותי עכשיו.
לפתע שמעתי אותו מדבר בטלפון: "היי מירית, מה העניינים? כן
אצלי הכול בסדר. היא כאן מתלבשת, עוד מעט אני אקח אותה הביתה
כמו שסיכמנו".
לא האמנתי, מירית החברה שלי? איך היא הסכימה לו לקחת אותי במצב
שהייתי בו? מה הם בכלל סיכמו ביניהם? מה קרה ביני לבינו? אני
כבר לא בתולה? האם זאת הייתה הפעם הראשונה שלי ואני בכלל לא
זוכרת אותה?
הרבה שאלות ומחשבות התרוצצו לי בראש, אבל היחיד שהרגשתי כעס
כלפיו זה טל, איך הוא עזב אותי ונסע לחו"ל, ואיך בגללו אני
השתכרתי ונקלעתי למצב הזה.
אורן נכנס וקטע את חוט המחשבה שלי, הוא הרים את הבגדים שלי
ונתן לי אותם ואמר שהוא לוקח אותי הביתה. מרוב כעס ועצב על מה
שקרה אני לא זוכרת מה קרה מרגע שנכנסנו למכונית ועד שהוא הוריד
אותי ליד הבית. הספקתי לראות את הצבע של המכונית במטושטש, כמה
רגעים לפני שראשי פגע ברצפה ועיני נעצמו.
כשפקחתי את עיני, ראיתי חדר לבן והמיטה ששכבתי בה הייתה של בית
החולים. כשהרופא ניגש אליי, הוא שאל אותי אם קרה משהו שגרם לי
ללחץ או חרדה, משום שהגוף שלי הגיעה למצב של תשישות ולכן
התעלפתי. עניתי לרופא שכן קרה לי משהו שגרם לי ללחץ.
לאחר 24 שעות בבית החולים, חזרתי הביתה. בפתח הבית עמדה מירית
עם זר פרחים, כשהיא ראתה אותי היא רצה אלי ונתנה לי חיבוק גדול
ואמרה לי "איזה מזל שאת בסדר, כל כך דאגתי לך, בובה."
לא שלטתי בעצמי, בראשי נראו סיטואציות שונות כיצד ניתן להרוג
את מירית, כל כך כעסתי עליה. התחלתי לריב איתה בחדר המדרגות
ולצעוק עליה "איך נתת לי ללכת עם אורן, את ראית שהייתי מחוקה
לגמרי, את היית צריכה לשים אותי באותו רגע במונית הביתה, ולא
להשאיר אותי עם מישהו זר. אני לא רציתי שככה תהיה בשבילי הפעם
הראשונה, עם בחור שאני בכלל לא מכירה, אני גם לא זוכרת כלום
ממה שקרה." מירית שתקה. לא הבנתי למה היא שותקת, הייתי כל כך
ממוקדת בה, שלא שמתי לב שטל היה מאחוריה. כן הוא חזר מחו"ל
וכמו שהוא אמר 'נדבר כשאני אחזור'.
הפנים החיוורות שהיו לי עד כה נהיו אדומות כמו סלק תוך שנייה.
הפרחים של מירית נפלו לי מהידיים לרצפה, ואני התקרבתי לטל
והסתכלתי בעיניו, הריסים שלו היו רטובים, ועל שרוול חולצתו
הבחנתי בנקודות כהות, הוא ניגב את הדמעות בשרוול. עמדתי מולו
ולא ידעתי מה להגיד לו.
כנראה שהוא שם לב שלא ידעתי כיצד להגיב, אז הוא פשוט אמר לי
"ביי חמודה, נדבר" הוא החל לצעוד בצעדים גדולים לכיוון
המדרגות, את המדרגות הוא ירד בריצה קלה וכל מה שהספקתי לראות
היה את גבו.
לאחר דקה או שתיים התחלתי לעכל את מה שקרה, הסתכלתי על מירית
שעמדה שם לידי ואמרתי לה שאני לא רוצה לראות או לשמוע ממנה
יותר בחיים שלי. נכנסתי הביתה, ומיד נכנסתי לשירותים והקאתי.
כאב לי כל כך הראש והייתי כל כך עייפה שפשוט נזרקתי על הספה.
לפתע העיר אותי צלצול טלפון צורם, עניתי כשאני עוד מטושטשת.
מהצד השני של הקו שמעתי קול חלוש שאומר "אני מאוד מצטער, בחיים
לא הייתי מסכים לעשות את זה אם הייתי יודע". שאלתי מי זה והוא
ענה שזה אורן, הוא לא הספיק להוציא את מילה נוספת מהפה ואני
כאילו הייתי ערה כל הזמן הזה התחלתי לצרוח עליו בטלפון שהוא
אנס, ושצריך לשים אותו בבית כלא כדי שלא יעשה את זה לבחורות
אחרות.
לאחר שסיימתי לצרוח את כל הדברים הוא ענה לי "אבל לא קרה
כלום", שאלתי אותו למה הוא מתכוון והוא אמר שלא שכבנו בכלל,
שמירית אירגנה הכול, שהיא עזרה לו להביא אותי לבית שלו, ושהכול
היה כדי שאני אחשוב ששכבתי כבר עם מישהו אחר וככה שאני אשכח
מטל. הוא התנצל ואמר שאם הוא היה יודע שאני עדיין בתולה הוא לא
היה מעז להשתתף בתוכנית הזו של מירית.
לא אמרתי לו שום דבר, ופשוט ניתקתי.
לא ידעתי אם להרגיש הקלה או להרגיש עכשיו עוד פעם את אותו פחד
בלחפש את מי שישנה את המצב, מי שיאהב אותי ותמיד יהיה שם
בשבילי.
החלטתי להתקשר לטל, אבל הוא לא ענה, לא רציתי עוד פעם להיכנס
למשחקים האלה, אז החלטתי להתמודד איתו פנים מול פנים. הגעתי
לבית שלו וישבתי באוטו במשך רבע שעה, ניסיתי לארגן לעצמי בראש
מה אני הולכת להגיד לו, אבל גם אחרי שכבר היה לי נאום בראש,
הכול נעלם כאילו לא היה ברגע שהוא פתח לי את הדלת.
אמרנו שלום אחד לשני, ואז הוא לקח את היד ומשך אותי לתוך
הדירה. הוא התחיל להטיח בפניי שהייתי צריכה לספר לו שאני בתולה
ולא לשקר לגבי הנושא, כי אז לפחות הוא היה מתנהג שונה והיה
יותר מתחשב. הבנתי באותו רגע כמה הוא אוהב אותי, יחד עם
השיגעונות שלי ויחד עם הבעיות שלי. הכול נראה טוב ויפה, נראה
היה שהמצב שלנו טוב ושאנחנו הולכים לחזור להיות ביחד, כשלפתע
מירית יצאה מהחדר שינה של טל כשהיא לבושה בחולצה שלו. אני כבר
הסקתי את כל המסקנות ממה שראיתי, שפשוט פתחתי בריצה, ירדתי מהר
במדרגות, נכנסתי לאוטו, והתחלתי לנסוע, אך באמצע הדרך סטיתי
מהנתיב שלי לנתיב הנגדי, מכונית נסעה לכיוון שלי, ואני ברגע
האחרון סטיתי שמאלה ונעצרתי על יד מעקה הביטחון. לקח לי כמה
דקות להירגע ואז המשכתי בנסיעה. כשהגעתי הביתה סוף סוף הביתה
נכנסתי קצת לדיכאון, במשך כמה ימים טובים ישבתי בסלון כשעל
הבטן שלי קופסה של גלידה. ממש הייתי עצובה, לא האמנתי איך
האנשים שכל כך בטחתי בהם תקעו לי סכין בגב ובנוסף סובבו אותה
360 מעלות. בערך אחרי שבוע נאלצתי לחזור לעבודה ולשגרת החיים,
אחרי הכול צריך לחסוך כסף לפסיכומטרי. באחד הימים יצאתי עם גל,
חברה לעבודה לאכול צהריים במתחם הקניון שצמוד לבניין העבודה.
הייתי טיפה חלמנית באותו רגע, אני לא זוכרת על מה חשבתי,
ובמהלך ההליכה נתקעתי במישהו, היה זה אורן. הוא אמר שבדיוק הוא
בא לחפש אותי. אמרתי לגל שאני אצטרף אליה עוד מעט, ונשארתי עם
אורן לשבת שם על אחד הספסלים. הוא התחיל כמובן להגיד כמה שהוא
מצטער על מה שקרה, הוא אמר שהוא לא יודע איך מירית שיכנעה אותו
לעשות כזה דבר. אמרתי לו שאם אני אשמע ממנו שהוא מצטער עוד פעם
אחת הוא יצטער על זה. שנינו צחקנו והמשכנו להיות בקשר.
חודשיים אחרי שגיליתי על טל ומירית, שמעתי שטל אושפז בבית
חולים בעקבות מכות רצח שהוא חטף מחבורת עבריינים שהוא היה חייב
להם כסף, שברו לו את רגל ימין ויד שמאל.
מירית כמובן הייתה חפץ בידיים של טל ולמחרת אותו היום שבו
ראיתי את שניהם, הוא העיף אותה, וכנראה סימן וי על עוד אחת
מהפנטזיות שלו.
כבר עברה חצי שנה מאז, אני שכחתי הכול, עדיין בקשר עם אורן,
אנחנו יוצאים מדי פעם לפאבים וסתם מדברים. הוא מצא חברה,
קוראים לה אוסנת, והם ממש חמודים ביחד.  
בינתיים מצאתי מישהו חדש, גם בן 20, שמו גיא, והוא גם בתול או
לפחות היה כשהתחלנו לצאת...
אז זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שהשתכרתי כל כך, מאז למדתי לקח
ולא עשיתי את יותר, אני לא שותה יותר משתי בירות, ואם כן אז
גיא שומר עלי.