לילה, אני חולמת סדרת חלומות.
בין התמונות אני רואה את אח שלי
צעיר ממני בתשע וחצי שנים... כלומר הוא
עוד מעט בן 46. הוא התאלמן לפני שנתיים וחצי
ומאז קצת נפתח אלינו בחזרה. יש לו שתי בנות.
אחת בצבא השנייה בת 14.
עם הבת שלי היא בקשר טוב. לא נפגשים הרבה.

עכשיו על אח שלי אני בעצם לא יודעת כלום.
הוא לא משתף אותי בכמעט כלום. ואני לא מנדנדת.

טוב אז חלמתי עליו שהוא כאילו יש לו בר מצווה
מסובים אנשים שאני לא מכירה סביב שלוחן בעל מפה לבנה.
אח שלי "חתן השמחה" יושב ושר.
הוא שר בקול צעיר, אבל בדייקנות. לא מקצועי.
בסוף אני אומרת לו שהוא שר בביטחון, עם ידע.
ואנחנו לוחצים ידיים, וכאילו מעגל של ניתוק רב נסגר.
ואני יודעת שהוא יודע שאני אוהבת אותו, ואני יודעת
שהוא מכבד אותי.
עד כאן החלום.
ולא הבנתי דבר.
חשבתי שזה קטע שקשור לגדילה שלי.

ההורים שלי הזמינו אותי ואת הבת לארוחת צהריים.
והנה גם אח שלי מגיע.
מדברים מדברים מגיעים לשיח על נשמות וגלגול נשמות ותקשורים.
הוא רוצה שאסביר מה זה נשמה, כי הוא לא מאמין ובכלל מה הספור
הזה
של תקשור.
בינתיים מפה לשם מסתבר שהוא היה בסדנא חווייתית.
נדלקו לי הפיוזים ושאלתי כמה שאלות.
ואז לא יכולתי להתאפק ואמרתי לו שחלמתי עליו. וספרתי מה
חלמתי.
אמרתי שעכשיו אני מבינה מה חלמתי... זה עליו. ולא ידעתי על
הסדנא.
מבקש דוגמאות ואני מספרת... ואז הוא שוב חוזר ואומר
שהוא לא מאמין, ואולי אם אספר לו על משהו שהוא יודע ואני לא
אז אולי זה ישכנע אותו...
אבל הנה כרגע ספרתי לך... וחזרתי על העניין, של השירה
אבל אני לא שר...
לא, אמרתי, אבל אתה חשפת את עצמך. היה לך אומץ לקבל ביקורת
ופידבקים חיוביים, קיבלת נכון? אומר לי נכון.
אבל לא היה שולחן עם מפה... אמרתי, לא, אבל המפה הלבנה מראה
על ניקיון פנימי

מה אגיד לכם? בסוף אמרתי לו שאני מתרגשת ואוהבת אותך מאוד.
הוא סגור כזה. לא אוהבת רגשות. גם לא רצה שאתן לו דוגמאות על
אשתו
שקרו לי אחרי שנפטרה.

ההתרגשות שלי הייתה מהחלום ופשרו והתממשותו.
מה גם שאני שמחה שהוא מצא עבודה חדשה, כי פיטרו אותו.
הפיטורים היו ברוח טובה וקיבל את התנאים הדרושים עד מציאת
עבודה חדשה.
והסדנא שהוא הלך אליה, הייתה ביוזמתו הפרטית כדי להתנסות
בניהול גלובלי
וכאלה.

נורא התרגשתי שבדיוק על אח שלי חלמתי. ועוד על אחד שלא מאמין
ורחוק
מהדברים, והנה אני "הקטנה" פתאום רואים פאן אחר שלי.
אמא שלי ישבה שם ולא ידעה מה לעשות עם עצמה.
"לקחתי" את תשומת הלב. ואח שלי יודע להעריך ויודע לומר תודה
כשאני עוזרת לו בבית שלו בעת מפגשים.
אמא שלי לא אומרת אפילו תודה שאני שוטפת את כל הכלים.
לא מחכה לזה, אבל הבת שלי אומרת שאני הייתי צריכה להראות קצת
אגו, כדי שהיא תדע להעריך אותי.

בכל אופן נורא התרגשתי מהקטע הזה של התקשור על אח שלי
ועוד על כך שהוא מחפש הוכחות ובשיא הפשטות הוא קיבל.

ובאמת סגרתי איתו מעגל של אהבה.

זהו. דברתי הרבה מהתרגשות.

מחר יום חדש. תאחלו לי שבוע טוב שאוכל להתמודד עם מה שיבוא
וגם עם מה שלא יבוא.

אני מאחלת לכן גם שבוע טוב.
מחבקת אתכן באהבה רבה.