בדממה היא הולכת, בין הספרים.
שורות שורות, עמודים עמודים.
כריכות שונות, צבעים אחרים.
עולם שלם במיליוני דרכים.
שקט שורר שם, אבל זה לא משנה.
שקט שורר גם בעולמה כעת.
סגורה. כמה שהיא מרחיקה את עצמה.
מרגישה בבית בחנות זו, העוטפת אותה כמו מגן,
נותנת לה שביל לברוח בו, לעולם אחר.
היא שומעת את צעדיה, והרעש כמו לא שייך,
מפריע לקודש הכתוב בכל דף ודף.
אל תפריעו לי, כשאני מנסה לשכוח,
אל תיקחו אותי מכאן, עכשיו כשכבר לא נותר לי כוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.