לבדידות יש קווים ברורים
כמו מתאר גופה, שיצרת בידיים מלוכלכות.
צורות מוגדרות מספיק
כדי לזהות את האובייקט
ומופשטות מספיק כדי לחוש את
הזרות.

(כשמילאתי את הגוף שלה בנפח
יכולתי להרגיש את כל מה שלא היה ברור מספיק
כשהיה רק
קו.
הצורות נתנו מסגרת מיוחדת
למה שיש עכשיו)

לבדידות יש קווים מנחים
שמשתנים בגוף
בקווי המתאר של הרגש
שיצרת בתוכך.

(רישום אחרון, זמן ארוך.
להוסיף את חופש למה שהיה עשוי מבחוץ.
רגע,
מתעשרים צבעים
גוף נוגע בקו מחשבה
ידיים מלוכלכות מעוותות מקום תמים)