איילת אין / לפעמים אני להטוטנית |
של החשכה סביבי.
עד כמה אדם יכול להתבוסס ולהתבולל
בשלולית אדומה של כאב?
עד מתי.
כמה זמן ניתן להלך כלהטוטן בקירקס על
החוט
הדק -
שבין השפיות לאי-השפיות,
נוטה לכאן ולכאן,
שומעת את קריאות הקהל בקירקס הצללים
זועקים את שמי
בלחישה...
ומנבאים אבדון ומות, טירוף ושכול...
הגיפו את המסך האדום,
יאטמו גם יאטמו העיניים.
המופע תם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|