נוגעת לא נוגעת בערפל הסמיך הזה
של החשכה סביבי.
עד כמה אדם יכול להתבוסס ולהתבולל
בשלולית אדומה של כאב?
עד מתי.
כמה זמן ניתן להלך כלהטוטן בקירקס על
החוט
הדק -
שבין השפיות לאי-השפיות,
נוטה לכאן ולכאן,
שומעת את קריאות הקהל בקירקס הצללים
זועקים את שמי
בלחישה...
ומנבאים אבדון ומות, טירוף ושכול...
הגיפו את המסך האדום,
יאטמו גם יאטמו העיניים.
המופע תם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.