[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לילך ששון
/
אלמוני שלי

אני זוכרת שראיתי אותך בפעם הראשונה לפניי כמה שנים.
היית ילד מקסים. אני אומרת ילד כי זה מה שהיית פעם.
אני זוכרת שישבת לידי והתחלנו לדבר והנה כמה שנים אחריי אני
רואה בך מה שחיפשתי אצל אחרים.
אוליי לא אביר על הסוס הלבן אבל בשבילי תמיד היית מיוחד מאוד,
תמיד רציתי שיקרה אבל חשבתי לעצמי, מה הטעם? הרי יקרה מה שקורה
בכל פעם. יהיו לנו כמה ימים או חודשים יפים וקסומים ואז תגיע
תקופה שנחפש ריגושים. וככה בלי שום אזהרה מוקדמת ניפרד.
כבר לא נהיה חברים גם לא ידידים, סתם עוד שני אנשים בעולם.
ואז כשתבוא למסיבה של החברה הכי טובה שלי כמובן גם אני אהיה
שם. וכשחבר שלך יתחיל איתי המצב יחמיר וכשאתה תצא עם החברה הכי
טובה שלי ותהיו הזוג היפה ביותר בשיכבה, אני אהיה אומללה. אז
תגיד לי אתה... זה באמת שווה את זה? אז אתה תמשיך להיות הגבר
המקסים שאתה המיוחד מכל בחינה, בשבילי, ואני אמשיך להיות
מאוהבת בך... בסתר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הם אמרו לי
לרוץ, אז רצתי.
בכלל לא ידעתי
שהם מצלמים."



פרנקה פוטנטה
בראיון לכבוד
סרטה
הלא-כל-כך-חדש
run lola run


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/06 20:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לילך ששון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה