בצ'ימידאן אפשר להכניס הכל - בקבוק מים, בגד ים, גזייה וקרם
הגנה. הוא ינסה את האפטר-שייב החדש שלו היום, יש לו צורך
להרגיש רענן. נעליים קלות, כובע, משקפי שמש, חולצה מבד אוורירי
ומכנסיים קצרים, הוא לא שוכח להתלבש נוח. ג'ינס גיזרה נמוכה,
חגורה, גופיית פסים של "רנואר-מן", נעלי יציאה והצמיד שהיא
נתנה לו.

זהו, יוצאים החוצה.

הוא נכנס לפאב. נותן לקרני השמש לחמם את ליבו מבפנים. מרגיש את
תאורת האולטרה העמומה מסנוורת אותו מעט, הוא צועד על הרצפה
הדביקה. מרגיש את הרוח חובטת בפניו, מקשה על הצעידה. עשן אביך
של סיגריות מונע ממנו לראות מטר לפניו, הוא מדדה קדימה בהיסוס
מה. גומע את הטבע במבט שחוצה את האופק. פוזל ימינה ושמאלה, הוא
מוצא טיפוסים והבעות, המשיבים לו מבט של סקרנות. בנשימה אחת
עמוקה, כך נראה, הוא שואף את היקום כולו. מאפר במאפרה של
הבלונדינית, החמודה. צועד על אדמת טרשים, אבני צור, חצץ ועשבי
מדבר שוטים. הוא מנגב את הזיעה הניגרת ממצחו. מבטה פוגש בשלו,
עווית של חיוך על שפתיו, הוא ניגש אל שולחנה. מגיע סוף-סוף אל
המעיין, תחת הואדי שנוצר מחלחול מי הגשמים. הם מתנשקים בלהט,
אצלה. קופץ פנימה, הוא צולל אל המים הקרים. מושיט יד אל מתחת
לחולצתה, הוא נצמד אליה ומנשק את צווארה. צולל אנה ואנה, הוא
חייב לחמם את שריריו הקפואים. זרוקים על מיטתה, הם מלקק אותה
כמו חתול רעב, מלפף את רגליו סביב אגנה. צף על פני המים, הוא
נרגע בחסות הטבע. חודר לתוכה, כבר ללא מחשבה.
גוף אחד. גוף אחד. הוא רגוע. וטוב לו. מחייך. אנחה. שקט.
אנחה.

נעלם. ריק, מבפנים. רק ריק.