נפלתי בגבעה אחרי שהייתי ראשון מכולם,
הטיול הזה נחמד אבל מיציתי אותו מוקדם.
חולם על נופים פסטורלים של שגרה -
אני כמו איש של שלג במדבר יהודה.
ה"שורש" שלי כבר שחוקות, חזרה לנייק הישנות.
המדריך הולך בראש הטור באדישות,
ואני בתוך הנח"ל נאבק בחשדנות.
הגיע ערב כולם בונים כבר אוהלים,
אבל אני נשאר לישון על ספסל הלימודים.
כבר בוקר, כולם קמים, לאיפה הם ממהרים?
לשמחתי מחר בערב הם יהיו לי חסרים.
אדם נולד בלבד שכשימות ימות לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.