שוב מרגישה את העייפות כבדה עלי,
לא מסתבכת בשטות הזאת יותר מדי,
רק מסתובבת מסביב לאור,
שוב נדמה לי שהוא נראה שחור.

לקראת הסוף יצאתי ראשונה,
חיפשתי שוב פעם את התקווה,
אולי נמאס לנו לחשוב שהוא נמצא,
חשבתי שהיא אבדה.

זוג עיניים מביטות לשם,
מרגישה כלום יותר מפעם.
הריקנות שלך דומה לחור,
תסתכל שם מאחור,
אולי תמצא סיבה להמשיך,
יום יבוא ואתה תבין.

מבפנים הכל אותו דבר.
מבחוץ אתה נופל ישר.
חיוך אחד גמור,
לפעמים אתה פשוט חייב לחזור.
אם תמצא לך תקווה,
תשתדל לשמור אותה.