והיו רגעים שצבעתי את השמש בשחור.
אין קול ואין עונה ואתה נשארת מאחור.
לו רק היית יודע, מהם בשבילי החיים
לו רק היית יודע, כמה קרוב אליי - המוות.
ואתה- יושב שם למעלה, מחכה
אולי זה יחזור אלינו
מסתכל ורואה, את הקרע העמוק שבינינו
זיכרונות מתוקים מתכסים בעפר
אין לדעת מה צופה המחר
והלב שנשבר
זה כואב להתאהב, כואב להתאהב...
ומה לי כבר יש
אם אתה כבר לא
רק קוצים, דמעות, שלהבת ודם
מה כבר יכולתי אני לבקש?
רק שתחזור ותשאר לעולם.
וזה כואב שאתה הולך
זה כואב שאתה כבר לא ושאתה כן
זה כואב שאני פוגעת
זה כואב לנו לדעת
שזה כואב להתאהב, כואב כואב להתאהב...
והיו רגעים שצבעתי את השמש בשחור
לו רק היית יודע, כמה קרוב אליי - המוות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.