הייתי רוצה שזה יהיה פשוט
כמו לדבר אתך שטויות
וללכלך את הרגליים בחול הרטוב.
לעלות אתך על סירה ולשוט
בלי מחשבות על מה להיות
להאמין שהכל כבר טוב.
כשאני לבד, הראש שלי
מתמלא במחשבות קשות מדי
שאולי האושר הזה לא בשבילי.
אתה ככה סתם מלטף את רגלי
טועם את אצבעות ידיי
וזה נעים לי, באופן כללי.
וכשאתה מחבק אותי,
אני מרגישה בבית.
הזכרונות חוזרים אליי
לא יודעת מה להרגיש עכשיו
לבכות או להמשיך קדימה
מביטה עמוק לתוך כאביי
הבדידות האפורה כמו ימי הסתיו
מתקפלת עוד קצת פנימה
הסירה שלי מתנדנדת
הייתי רוצה רק קצת שלווה
שיהיה לי כוח להישאר
קרוב לגופך אני עומדת
בעיניך אני רואה חיבה
ופתאום הכאב שלי עובר.
וכשאתה מחבק אותי,
אני מרגישה בבית. |
