דורון שטרית / המחר |
הלב נשפך מהעט
אות רודפת אחר חברתה
המחשבה מזמן איננה חלק מהוויתה
חיים משחקים
להבה בוערת
והנה זו אותה היד הרועדת
נגמר
הלב נדם
הראש כבר מרוקן
הקץ קרוב מתמיד
הנץ השחר אינו מאיר
הכל כבר מתחיל להשחיר
מסכה אחת יורדת
שניה מתקלפת
עומד ערום בחום
מרגיש את הקור חודר
ונופל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|