|
טוב, הייתי טיפה בסערת רגשות כשכתבתי את זה, אז אולי זה לא
מלוטש ולא כזה שירי אבל זה בדיוק מה שהרגשתי... אם מישהו
מתעניין, אז הכל הסתדר... נקווה
אני שונאת את הכל
ושונאת את כולם
ורוצה רק למות
ושכל העולם
יזיל עליי דמעה
וימשיך בדרכו
רע לי בצורה
שאין מילה לתאר
הדמעות לא עוצרות
ואני נחנקת
הגרון כואב
ורע לי, רע לי כל כך
אני לא יודעת למה
אולי אני מטורפת
משוגעת
אולי פסיכולוג יעזור לי
אולי אלוהים יעזור
או אולי אף אחד
מה אני מבינה בכלל?
יודעת רק שרע לי וכלום לא משנה יותר
אני כל כך מדוכאת
והדמעות פשוט יורדות ויורדות
העיניים שורפות
ונגמרות הדמעות
אבל הכאב לא נגמר
ועכשיו רק מקנחת ת'אף
ונושמת נשימות מהירות
אבל הכאב בגרון
עוד נשאר. |
|
|
חשבתי בהתחלה על
רווח של שורה
אחת
אולי שתיים
מה לגבי חמש
עשר זה מוגזם,
לא?
כן, בהחלט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.