מאין באתן, מחשבות מצחינות
מפחידות
תנו לי לחזור לעבר
שבו לא נגעתן
שאותו לא הרסתן
יותר משנה
שאתן מקננות לי בראש
כמו ציפורים שבאות והולכות
אבל אתן
אתן, אף פעם לא הלכתן
ידעתן רק לשוב
שוב, ושוב
נתתן לי להסתובב במעגל
שלא נסגר

ללא אוויר
בלי תחושה
אני נודדת
אל עתיד מהול בעבר
הפחד מהלא נודע

ובינתיים אני מתאוששת
מחפשת
עוד קצת תשובות
כדי שאוכל
להתחיל מחדש
לשנות חשיבה
אשליות נכנסות אל תוך חיי
לא נתתן לי מנוח
אבל עכשיו,
עכשיו זה סוף הסופה
סוף הסערה.