ביום של עצב, ביום של יגון
מפנה אני את פני לחלון
מביט, מסתכל, מהרהר ומחכה
ליום שיגיע, היום המצופה
ביום של לבד, ביום של בדידות
מבקש אז אני את מתנת הידידות
מתרפס, מתחנן, בקול רם עד שמים
אך שם יטבעו תחנוני אל המים
ביום של נורמלי, יום די רגיל
אלך לי בדרך בלי לסטות מהשביל
השתדלתי, ניסיתי, ביקשתי לחזור
נשארתי לבד, בבדידות מאחור
ביומי האחרון, יומי הסופי
אנסה לרכוש קצת אהבה לכיסי
לא אתחנן וגם לא אחכה
כי הנה הגיע היום המצופה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.