אני הולכת כבר די הרבה זמן, וכל הזמן חשבתי שאין לי כלום מתחת
לרגליים. הם הבטיחו שיש, אז המשכתי ללכת, ואז פתאום אחרי 15
שנה הכל נעלם. כל מה שאף פעם לא היה שם. ועכשיו זה כבר לא משנה
כמה הם ישקרו לי, כי אני כבר לא הולכת. נפלתי כי לא היה לי שום
דבר שיחזיק אותי, וכל הדרך למטה נתקלתי בדברים, וכל הגוף שלי
פצוע ומדמם. אני מנסה לשים פלסטר ואני לא מצליחה, כי פלסטר לא
נדבק לדם, הוא רק שנאר שם לכמה שניות ואז הדם שוטף אותו ממך
ואתה לא רואה אותו יותר. אתה גם לא מנסה לחפש אותו, כי אתה לא
אידיוט וזה רק פלסטר, ויש עוד הרבה כאלה בקופסא. אתה תיקח אחד
חדש, אבל כולם יודעים שגם הוא לא ישאר, וגם אותו אתה לא תחפש,
כי אתה לא אידיוט והוא רק פלסטר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.