ובצלמו
זה אני הבזוי,
ואני החלש
שוכב שתוי
במיטה מטושטש
אך היכן בי הצלם
היכן הגאון
כולנו דפוקים
מי פחות, מי המון
בשקרים, בתאוות
בכניעה לחולשה
כך ראיתיו עומד
חלאה בלי בושה
גופו העירום
שרירי וחטוב
קללת האדם
בולטת היא שוב
אגואיסט ושתלטן
עם אגו מפותח
הרי זה הצלם,
עליו דובר והובטח
שרעפיו יהללוהו
כאישה גנדרנית,
מחמאות ישכרוהו
שחצנות אופיינית
וגם אם טיפשים בטעות מעריכיו
הרי בעיניי הוא נחות מכלבלב
דמות במראה, צלם נאה
האם כך נראה אדוננו בורא?
אתה שמניע את השעונים לתקתק
אתה שגורם לאוהבים להתנשק
לא נתת בי כוח להיות הפרפר
לא נתת לי מוח להיות מאושר. |
